נמלה טכנולוגית

בחלק הראשון של הספר שכתבתי, מתמודד מורו, איש תוכנה ויזם בתחילת דרכו, עם אתגר חדש. איך למצוא רעיון לסטארט אפ?

ציטוט מהספר: "בשעות הערב המאוחרות, אחרי ששרי ואדם הלכו לישון, ישבתי מול המחשב במטרה לעלות על כיוון של רעיון או המצאה חדשנית. מהר מאוד גיליתי שזאת משימה סִיזִיפִית וכמעט בלתי אפשרית. לדאבוני, לרוב הרעיונות שבדקתי לא הייתה כלל היתכנות עסקית או חדשנות טכנולוגית. גם במקרים נדירים בהם הרעיונות שבדקתי ענו על שני הקריטריונים, התאכזבתי לגלות כי הם כבר מומשו על ידי יזמים אחרים."
חיפוש יזום של רעיון חדש לסטארט אפ או למיזם חדש היא משימה מאוד מורכבת. קצת לא טבעית. מהניסיון שלי לפחות, רוב הרעיונות הטובים למיזמים צצו במוחי לגמרי במקרה, כצורך שלא מומש. בספר מורו מנסה במשך תקופה ארוכה למצוא רעיון למיזם, אבל בסוף הרעיון מגיע באופן מפתיע.

מתוך הספר: "לרגע דמיינתי כי אני ממש נוגע באותה נקודה במוח ומלטף אותה, וחיוך רחב התפשט על השפתיים שלי. במשך חודשים התאמצתי למצוא רעיון למיזם, והנה הוא הופיע לו פתאום. בטבעיות. ללא שמץ של מאמץ."  

דוגמה להתפתחות רעיון 

  הייתי מעורב בעולם הסטארטאפים בשלב מוקדם יחסית בקריירה שלי. עבדתי במשך כשנתיים "במנהלת החממות הטכנולוגיות" ונחשפתי למאות רעיונות חדשים ומיזמים טכנולוגיים. זה לא הפך אותי ליזם יותר טוב, אבל פיתח אצלי את היכולת לבחון ולסנן רעיונות חדשים. שנים אחרי כן התעסקתי במסחר בשווקים הפיננסיים. הייתי פעיל  בכמה פורמים מקצועיים, ויום אחד פנה אליי בחור נחמד והציע לי לסחור באחת האפליקציות שהוא מפתח. השיתוף פעולה ביננו לא התממש, אבל במשך כמה חודשים הרגשתי תחושה של פספוס. משהו שקשור לפתרון של הבחור המשיך לרחף בפינה קטנה מאוד במוח. ואז, ברגע אחד, כשישבתי שוב מול מערכת המסחר, הכול התחבר לי. הרעיון או הפתרון המעומעם פתאום התבהר לי. אחרי תקופה של גיבוש הרעיון, המיזם הוקם בארצות הברית בשם CURRENSEE.

 אני רחוק מלהיות חוקר מוח. לא ברור כמה זמן ואיך רעיון מתבשל במוח שלנו. במבחן המציאות, אירוע מסוים שקורה, סוג של טריגר, מצליח לשלוף את הרעיון מתוך אחד מתאי המוח שלנו – ולהפוך אותו לפתע למשהו מציאותי.

צורך מחפש פתרון

עד עכשיו התייחסתי לשני מקרים בהם נוצרים לנו רעיונות למיזם. הראשון, בתהליך מובנה וארוך של חיפוש רעיון. במקרה הזה נבדוק כמה הצורך חזק. השני, כאשר הרעיון והצורך מגיחים להם באופן טבעי. המקרה השלישי הוא כאשר נולד צורך ברור למוצר, אבל הפתרון שלו או הרעיון איננו ברור. הסוג הזה נפוץ יותר בתחומים הנדסאים מורכבים. לצורך הדוגמה, נגיד שאני רוצה לפתח מערכת להתרעה מפני רעידות אדמה. הצצתי לתוך אתר פיקוד העורף המתייחס לפתרון קיים, והחלטתי לפתח משהו יותר יעיל. בשונה מהמכשירים שקיימים כיום בשוק, אני מעוניין לפתח מכשיר שיתריע על רעידת אדמה לפחות חצי שעה לפני שהיא פורצת, כדי שאנשים יוכלו להגיב בזמן. אין לי בכלל מושג אם זה אפשרי, אבל ברור שזה יכול לשנות את השוק ולמנוע מוות של עשרות אלפים. בפועל, נדרש מחקר ופיתוח של עשרות מדענים כדי למצוא פתרון הנדסי. זוהי אולי דוגמה קיצונית, אבל הרעיון הוא ברור. הצורך ברור, אבל הפתרון לא זמין, בעיקר מסיבות טכנולוגיות.